רח' בית הלל 5, תל-אביב 67017 | טל': 03-6246248 | פקס': 03-6246247 | טלפון נייד: 052-5551995
משרד עורכי דין תעבורה - אלעד שור

נהיגה תוך דיבור בסלולרי

 

מחקר מקיף שנעשה לאחרונה בארה"ב גילה שהסיכון להתרחשות תאונה בזמן דיבור בטלפון נייד גדל פי שלושה מאשר נסיעה ללא דיבור. החוק אוסר נהיגה ושימוש בטלפון נייד ללא דיבורית.

חיפשת עורך דין העוסק בדיני תעבורה? לחץ/י יעוץ משפטי

תקנה 28(ב) לתקנות קובעת כדקלמן:

"(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב".

 בית המשפט לתעבורה הגיע למסקנה, כי שיחה ב"מכשיר קשר" אינה מהווה עבירה על הוראות תקנה 28(ב) לתקנות; כי אין להבחין בין מכשיר קשר "רגיל" לבין מכשיר "מירס", שניתן להשתמש בו גם כטלפון, וכי אין מקום, במקרה דנן, לעשות שימוש בהוראת סעיף 184 לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ולהרשיע את המשיבים בעבירה לפי תקנה 28 (א) לתקנות.

האם הפירוש הנכון של המונח "טלפון" שבתקנה 28(ב) כולל בו גם "מכשיר קשר"?

 נראה כי ההבחנה בין "טלפון" לבין "מכשיר קשר" היא הבחנה ברורה. עמד על כך כב' השופט מודריק בע"פ (ת"א) טל הלפרין נ' מדינת ישראל כדלהלן:

"דומה כי אין מחלוקת של ממש שהאיסור הקבוע בתקנת משנה (ב) אינו מקיף שימוש במכשיר קשר. שהרי המשמעות המקובלת של הביטוי 'מכשיר טלפון קבוע או נייד' שבתקנת משנה (ב) מוציאה את מכשיר הקשר מכללו. אמנם ההגדרה המילונית של 'טלפון' [מכשיר המעביר את קולו של האדם למרחק באמצעות זרם חשמל הזורם בתיל המקשר את המדבר אל השומע' (א' אבן-שושן, המילון החדש, 1993)] היא קצת ארכאית (הטלפונים דהאידנא, במיוחד הסלולריים, הם אלחוטיים) אולם בתקשורת הרגילה בין אנשים תהיה הבחנה ברורה בין 'מכשיר קשר' לבין 'טלפון'.

נוסף לכך לשון תקנת משנה (ב) מעיד על מנסחה כי הוא לא לקה ב'עצלות חקיקתית'. מתקין התקנות, שבחר לנקוט במילה 'טלפון', פרט את סוגי הטלפון שבהם מדובר, היינו, טלפון קבוע וטלפון נייד. אילו ביקש לכלול בהם גם מכשיר קשר, חזקה שהיה נוקב בדבר במפורש".

ומוסיף כב' השופט מודריק וקובע כדלהלן:

"כהדיוט אני יודע ששימוש במכשיר קשר נבדל מן השימוש במכשיר טלפון. האחרון כמוהו כשיחת בני אדם פנים אל פנים. היינו הטלפון מאפשר שיח ושיג דו כיווני פשוט וקולח (...). הראשון מאפשר דיבור בערוץ כיווני אחד (על כן קורא לו מכשיר קשר, היינו גורם לתקשורת למרחוק אך לא מכשיר לשיחה). ממילא, באופן טבעי, השימוש במכשיר קשר נועד למסירת הודעות קצרות ולא לשיחה מתמשכת".

אגב, בענין הלפרין נדון השימוש "במכשיר קשר" שהיה מצוי במונית, דהיינו מכשיר קשר "ממש". השופט חן, בפסק דינו נשוא ערעור זה, ראה לנכון לאמץ פסיקתו זו של כב' השופט מודריק בהוסיפו:

"כללי הפרשנות עליהם אמונים אנו מחייבים שימוש במונח הלשוני הפשוט והמובן לאוזן כל, וכן מחיייבים פרשנות פלילית דווקנית המקלה עם הנאשם ובאופן שלא יתווספו איסורים על המפורש בחוק".

מה לגבי אוזניות?

 בעניין לוי הנ"ל, נדון פירוש תקנה 169 לתקנות, האוסרת נהיגה כאשר לאזני הנהג "צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות". בפרשה הנ"ל היתה מחוברת רק אזניה אחת לאחת מאוזניה של הנהגת, ובית המשפט העליון ראה לזכותה מעבירה על התקנה הנ"ל, בפסקו (מפי כב' השופט קדמי):

 "אם מבקש המחוקק לאסור גם על שימוש באוזניה אחת, עליו ליתן לכך ביטוי ברור בלשון התקנה; וזו - כתקנה הקובעת אחריות קפידה, חייבת להיות בהירה וחד משמעית".

 לסיכום,

 תקנה 28(ב) לתקנות הותקנה לרקע השימוש ההולך וגובר בטלפונים ניידים. אם, באותה הזדמנות, ביקש מתקין התקנות גם להסדיר את נושא השימוש ב"מכשירי קשר", מה היה קל יותר מלציין בתקנה במפורש שהיא חלה גם על מכשירי קשר.

 נראה, לכאורה, כי השימוש במכשירי קשר ללא דיבורית, כאשר לצורך הדיבור בקשר על הנהג להסיר אחת מידיו מההגה, נאסר בגדר הוראת תקנה 28(א) לתקנות.

 לפיכך הטענה, שאי הכללת המונח "מכשיר קשר" במונח "טלפון" שבתקנה 28 (ב), מותירה פירצה שיש בה כדי ליצור תקלה בטיחותית, אינה מדוייקת. הפעלת "מכשיר קשר" כשהמפעיל מסיר ידו מההגה, עדיין תיצור עבירה (לפי תקנה 28(א)). ואולם, בהתקינו את תקנה 28(ב) ביקש מתקין התקנות להסדיר ספציפית את תופעת הטלפונים הניידים שנעשה בהם שימוש בעת נהיגה, וכדי להדביר תופעה זו, אף קבע בצד העבירה הנדונה קנס גבוה במיוחד: העבירה לפי תקנה 28(א) לתקנות נקבעה בצו התעבורה (עבירות קנס), תשל"ו-1976 כעבירה שדרגת הקנס הקבועה בצידה היא דרגה א (-.40 ש"ח) ואילו העבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות נקבעה בדרגת קנס יג (-.750 ש"ח).

 על יסוד האמור לעיל, מסקנתי היא, כי כאשר מדובר ב"מכשיר קשר", אין הדיבור בו ללא "דיבורית" מהווה עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות.

נחזור ונדגיש, כי אין אנו עוסקים בשאלה, האם מכשיר ה"מירס" שונה מכלל מכשירי הקשר ה"רגילים" בשל העובדה שניתן לעשות בו שימוש גם כ"טלפון". ייתכן שעניין זה, אם תונח תשתית ראייתית מתאימה לגביו, ייאפשר לראות בו "טלפון" לצורך תקנה 28(ב) לתקנות.

בהקשר זה ראוי להפנות לע"א חברת אלקטרוניקה לישראל בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ. בפרשה זו דן בית המשפט העליון בסיווג מערכת קשר מסויימת לעניין חיוב במס קניה. נפסק שם, לאחר בחינת תכונותיה המיוחדות של המערכת, כדלהלן:

"יש לראות את מטרת החוק מתוך החוק, שמכוחו הוצא הצו שזו היא 'סביבתו הקרובה'. יש לתת לטלפון את הפרוש המתאים למטרתו ואשר אינו חורג ממובנו הלשוני. המטרה הנחזית כאן היא הטלת מס קניה על כל המכשירים שניתן לראות בהם טלפון על פי עקרון היסוד שבטלפון. על פי המובן האמור לעיל יכלול הטלפון גם את כל אותן מערכות הקשר המבוססות על עקרון זה של העברת הדיבור למרחק מסויים בין אנשים, כפי שהיא נעשית בטלפון, על כל השינויים המתווספים אליו מדי יום ביומו. את המושג יש להתאים לחידושי הטכניקה ואין לדרוש ממחוקק המשנה לשנות ולהתאים באותו קצב את הפריטים, אף כי אין לשלול זאת ממנו".  

בהחלטתה של כב' השופטת שטרסברג-כהן, ברע"פצימרינג נ' מדינת ישראל.

ההחלטה הנ"ל ניתנה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על הרשעה בעבירה לפי תקנה 28(ב), כאשר היה מדובר בשימוש ב"מכשיר קשר". כב' השופטת שטרסברג-כהן ציינה, כי בית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלה האם "מכשיר קשר" הוא "טלפון" לצורך תקנה 28(ב), והסתפק בהרשעה לפי תקנה 28(א) לתקנות. כב' השופטת שטרסברג-כהן דחתה את בקשת רשות הערעור, אך הביעה דעתה, באמרת אגב, כי: "כשלעצמי הייתי רואה מכשיר קשר כמכשיר טלפון לצורך התקנה ולפיכך חלות על המקרה הן תקנה 28(א) והן תקנה 28(ב) ולפי שתיהן נעברה על-ידי המבקש עבירה".

 חיפשת עורך דין העוסק בדיני תעבורה? לחץ/י יעוץ משפטי