דיבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיבור הוא תקשורת קולית בעזרת מילים. מילים אלה הן חלק משפה - מערכת סמלים עשירה ומורכבת שיש צורך ללמוד אותה כדי להשתמש בה. הדיבור קיים אצל המין האנושי בלבד והתקיים אצל מינים נוספים מהסוג "אדם" שנכחדו, כגון האדם הניאנדרטלי והומו ארקטוס‏‏[1]. יכולת הדיבור חשובה ביותר לתפקודו של הפרט האנושי בחברה פגם ביכולת הדיבור נחשב ללקות.

תוכן עניינים

[עריכה] תפקיד הדיבור בחיי האדם

דיבור מאפשר תקשורת מיידית עם הסביבה הקרובה כמו גם שיחה בכלי תקשורת כמו טלפון. הדיבור הוא הצורה הבסיסית של מרבית השפות האנושיות (צורה אחרת היא כתיבה. יש גם שפות סימנים). הדיבור מורכב מקולות הנוצרים במיתרי הקול הנמצאים בקופסית הקול שבגרון. תהליך הדיבור מתחיל במוח שבו נוצרות המילים ושם הן מתורגמות לאותות עצביים המפעילים את מכלול השרירים היוצרים קול. הקול בא מזרם אוויר המיוצר על ידי הריאות ועובר בין מיתרי הקול. זרם זה יוצר במיתרי הקול ויברציה אשר מוגברת על ידי תהודה בקופסית הקול ובחללים נוספים: הגרון, הפה ומערות האף.

כאשר התחילו בני אדם לתקשר ביניהם באמצעות דיבור היה זה שילוב של קול, שפת גוף ותנועות פנים, הדיבור היה מורכב בעיקר מהברות ושאר הסימנים היו מותאמים להברה. עם הזמן התפתח הדיבור למילים שונות בעלות משמעויות מגוונות ומספר ההברות במילים גדל..

ספקטרוגרם של המילה ויקיפדיה

חקר הקולות המרכיבים את הדיבור הוא הפונטיקה ואילו צירופם במסגרת השפה נחקר בפונולוגיה. אחד הכלים החשובים בניתוח הדיבור הוא הספקטרוגרם. בספקטרוגרם כתמים מייצגים אנרגיית קול בתדר, לפי גובה הכתם בתרשים, כאשר ציר הזמן הולך משמאל לימין. בדוגמה המוצגת בערך זה הספקטרוגרם הופך לימין לשמאל, לצורך המחשת המילה "ויקיפדיה" בעברית.

[עריכה] מאפייני הדיבור

[עריכה] תכונות פיזיקליות, תדרים ועוצמה

לקול האנושי יש תדר יסוד נמוך: אצל גברים התדר נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד ישנם צלילים עיליים המופיעים בכפולות של תדר היסוד וכן שיאים נוספים המשפיעים על גוון הצליל. תדרים קוליים אלה, הנקראים פורמנטים, הם תדרי תהודה של מערכת הדיבור האנושית, הכוללת בין היתר את בית הקול וחלל הפה. פורמנטים אלה יכולים להתקרב לתדר של 4000Hz, אך לצורכי תקשורת אלקטרונית כמו טלפון מסתפקים בפס של 300Hz - 3400Hz. לעתים קשה להבחין בין צלילים כגון "מ" ו"נ" בגלל צמצום התדרים המועברים בטלפון ויש לקחת עובדת זאת בחשבון כשמאייתים דרך הטלפון. הקול מכיל גם רכיבים "לבנים" שהם חסרי תדר מוגדר ואשר נשמעים כנשיפה כמו באותיות ה', ח', ט', ס', צ' וש'. עוצמת הקול בשיחה רגילה נמדדת בסדר גודל של 10 מיקרו-ואט, אך יכולה להגיע ל-30 מילי-ואט בעת צעקה. מעבר לקול ניתן לאפיין דיבור על ידי קצב מילים אשר יכול להגיע למעל 400 מילים לדקה, ויש הטוענים שאף ל-600 מילים בדקה, למשל במוזיקת הראפ המתאפיינת בקצב מהיר.

[עריכה] לחישה

לחישה היא דיבור ללא הנעת מיתרי הקול ועוצמתו חלשה בהרבה מקול רגיל. מסיבות אלו נוצר הרושם השגוי שלחישה אינה מאמצת את מיתרי הקול.

[עריכה] ליקויי דיבור

מוכר מגוון רחב של ליקויי דיבור. הליקויים מגוונים מבחינת חומרתם, מבחינת הגורמים להם. ליקוי דיבור קל יכול להיות קושי לדבר בווליום חזק או חוסר יכולת לבטא צליל אחד מצלילי השפה. ליקויי דיבור קשה יכול להיות חוסר יכולת מוחלט לדבר – אילמות. הגורמים ללקות דיבור יכולים להיות מגוונים. גורם כזה יכול להפריע לדיבור בלבד או להפריע לאדם גם בתחומים רבים אחרים. בכל מקרה, הגורמים ללקות דיבור חייבים לפגוע באחד מהמקומות המשתתפים ביצירת קול. ליקויי דיבור מטופלים על ידי קלינאי תקשורת, רופאי אף אוזן גרון ורופאים המתמחים בגורמי הפגיעה השונים בדיבור, בהתאם לגורם הבעיה.

[עריכה] התפתחות מאוחרת

התפתחות הדיבור כרוכה ברכישת מיומנויות הנלמדות במשך ההתפתחות. כאשר התפתחות מיומנויות אלו מתעכבת, הדיבור יהיה חריג לגיל הילד. להלן דוגמאות: ריפיון השרירים האחראים יגרום לדיבור לא ברור, וחוסר יכולת לבטא את כל הצלילים יביא להחלפת צלילים כמו אמירת דֶדֶל במקום דגל. בעיות אלו מטופלות בדרך כלל על ידי קלינאי תקשורת באמצעות תירגול לזירוז התפתחות המיומנות הלקויה. התפתחות מאוחרת יכולה לגרום לגמגום.

[עריכה] צרידות

הצרידות נגרמת על ידי התכווצות, דלקת או שיתוק במיתרי הקול או מגידול פוליפים עליהם. היא יכולה לנבוע משימוש לרעה בקול, מלחץ נפשי, עישון, מחלה זיהומית או אלרגיה. הרמת קול פתאומית מזיקה במיוחד למערכות הקול. צרידות הנמשכת זמן רב נחשבת לאחד מסימני האזהרה לסרטן ומחייבת בדיקה רפואית. כשמדובר בשימוש לרעה בקול, כמו בהרמת קול ממושכת, הטיפול בבעיה יכלול מנוחה של מערכת הקול לזמן ארוך. דיבור בלחישה אינו מסייע לרפוי הצרידות.

[עריכה] לקות שמיעה

[עריכה] לקויות נוירולוגיות

[עריכה] פגיעה במבנה הפה והגרון

[עריכה] גמגום

גמגום מתאפיין בחזרה על חלקי מילים מספר פעמים או משיכתם או קושי בהתחלת מילה. קיימים מספר גורמים לגמגום. אצל ילדים, גמגום יכול להיות תוצאה של ניסיון להביע מעבר ליכולת המילולית שלהם. גמגום זה חולף בדרך כלל עם המשך התפתחות מיומנויות דיבור ושפה. אצל מבוגרים, רוב מקרי הגמגום נובעים מליקוי בתפקוד המוח (סיבה אורגנית). מיעוט המקרים נובעים מסיבות נפשיות - הפרעה נפשית או חווית לחץ או צער חריגים.

[עריכה] התבגרות בבנים

בעת ההתבגרות קופסית הקול גדלה. תופעה זו בולטת במיוחד בבנים. כתוצאה מגידול בית הקול, תדר היסוד של הקול יורד בבנים באוקטבה. שינוי זה חל די במהירות. לעתים בשלב ראשון הקול נשבר או שנעשה מחוספס. שינויי קול בבנים חלים בדרך כלל לפחות מספר חודשים לפני צמיחת שיער הפנים.

[עריכה] פיגור סביבתי

מי שלא שמע דיבור בילדותו המוקדמת יתקשה מאוד לדבר. המקרים האלה נדירים אך מפורסמים. דוגמאות:

  1. תינוקות שגודלו על ידי זאבים או ששרדו ביער לבדם במשך שנים באופן קשה להסבר.
  2. תינוקות שהוחבאו לבדם במרתפים ובארונות במהלך מלחמות קשות וארוכות או משום שגודלו בידי מבוגרים עם הפרעת אישיות קשה.

פיגור סביבתי שאינו כה חמור יגרום להפרעת שפה שאינה הפרעת דיבור - למשל אוצר מילים דל.

[עריכה] אילמות סלקטיבית

אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה נדירה של ילדים, בה אדם בעל יכולת דיבור פיזיולוגית, אינו מסוגל לדבר במצבים מסוימים או לאנשים מסוימים.

[עריכה] הבטים חברתיים

לדיבור חלק מרכזי בחברה ומשום כך נוצרו כללים וחוקים המתייחסים לדיבור. תרבות הדיבור המקובלת לפחות בעולם המערבי כוללת:

[עריכה] ניבים

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: דיבור

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏בספרה, חיות בתרגום, מציגה טמפל גרנדין מחקרים ראשוניים המחזקים את ההנחה שדיבור קיים גם אצל זן מסוים של שפני סלע ויכול במקרים נדירים גם להיות מוקנה לתוכאים במעבדה. אולם דרוש מחקר נוסף בסוגיה זו.‏
  2. ^ ‏Wade, J., Petheram, B., and Cain, R.: Voice recognition and aphasia: can computers understand aphasic speech? Disability and Rehabilitation 23(14):604-13, 2001‏
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות