Hebrew
Arabic
English
 

אלכסנדר גרהאם בל


תמונה מתוך: וויקיפדיה

(Alexander Graham Bell)

נולד: 1847; נפטר: 1922 (אנגלי / קנדי)

אילו הטלפון היה מומצא היום?

נסו לתאר לעצמכם מה היה קורה אילו הפקס היה מומצא לפני למעלה ממאה שנים, ואילו הטלפון היה נכנס לשימוש רק היום. אתם יכולים לדמיין לעצמכם לאיזו התרגשות היה הדבר גורם? הרי המכשיר ה"חדש" מאפשר לשמוע את קולו של אדם אחר ואף לדבר אליו ב"זמן אמת"! יש להניח שהמכשיר ה"חדש", הטלפון, היה דוחק מיד את המכשיר ה"ישן", הפקס, ישר לפח האשפה.

אנחנו מגזימים כמובן, אבל "מהפכת הטלפון" אכן שינתה את פני החברה ואת אורח החיים שלנו לא פחות מששינתה אותם המכונית, שהומצאה בערך עשרים שנה אחרי הטלפון.

אין חולקים על כך שהטלפון היה המצאה אישית וניצחון אישי של אלכסנדר בל, שרשם אותו כפטנט בשנת 1876. אנו מדגישים כי כיום אין על כך חולקים, אבל בתחילת הדרך היו: חברת הענק "ווסטרן יוניון טלגרף" (Western Union Telegraph) ערערה על כך שההמצאה שייכת לאלכסנדר בל. בדיון המשפטי שהתנהל בעניין זה ניצח דויד את גוליית, וחברת הטלפונים "בל טלפון קומפני" (Bell Telephone) יצאה לדרך.

לא היה זה מקרה שדווקא אלכסנדר בל, הוא ולא אחר, המציא את הטלפון. אביו וסבו היו בני-סמכא בתחום המלה הכתובה, הוראת הדיבור ותיקון הדיבור, ומשפחת בל הכשירה היטב גם את אלכסנדר וגם את שני אחיו להמשיך בדרכו של האב. כשאלכסנדר היה בן 23, מתו שני אחיו ממחלת השחפת, וכדי להציל אותו, עברה המשפחה לקנדה. מרגע זה ואילך עבד אלכסנדר בל בארצות הברית, אך לעתים קרובות היה חוזר לבית הוריו בקנדה. הוא התפרסם לראשונה כשהצליח ליישם את השיטה שפיתח אביו להוראת דיבור לחירשים ("הדיבור הנראה לעין"). כל עניין הדיבור והחירשות המשיך להעסיק אותו ואת דמיונו הפורה במשך כל חייו, והוא אפילו נשא לאישה נערה חירשת.

הרעיון של העברת דיבור למרחקים גדולים לא היה חדש לאלכסנדר בל. כבר בשנת 1627 תיאר פרנסיס בייקון (Francis Bacon) , בחלום האוטופי שלו "אטלנטיס החדשה", את העיקרון הזה. הקול עצמו אינו עובר מרחקים גדולים, אפילו לא בתוך שפופרת. לכן צריך "לשאת" אותו באמצעות משהו שכן יכול לעבור מרחקים. בתקופתו של בל נח החשמל למועמד המובהק לתפקיד זה, תפקיד הנשיאה של הקול. כל מה שהיה על בל לעשות היה למצוא דרכים להמיר את גלי לחץ-האוויר היוצרים את הקול - לגלים חשמליים, ואחר כך להמיר את הגלים האלה חזרה לגלי קול בקצה השני של הכבל. במלים אחרות, היה עליו להמציא מיקרופון ורמקול.

מקרופון ורמקול

הרמקול שבל המציא דומה במבנה שלו לרמקולים שבהם אנו משתמשים גם כיום: זרם חשמלי משתנה מרטיט ליבת-ברזל (core) שקשורה לממברנה בתוך סליל שעוטף את הליבה הזאת. (זה, בעיקרו של דבר, גם העיקרון שעל פיו פועלים מנועים חשמליים). הרטט של הממבררנה יוצר גלי קול באוויר. המיקרופון, לעומת זאת, היווה בעיה קשה יותר. בל ניסה את התהליך ההפוך: הקול מרטיט ממברנה, וזו מזיזה מגנט בתוך תיל של כבל ומחוללת בו זרם. (זה, בעיקרו של דבר, גם העיקרון שעל פיו פועלים הדינאמו והגנרטור.) הבעיה של בל היתה שמיקרופון מסוג זה יוצר זרמים חלשים מאוד, ובאלה לא היה די כדי להפעיל את הרמקול.

באותם ימים לא היו קיימים אמצעים להגביר זרם חשמלי. אבל לבל שיחק המזל, והוא נתקל במקרה בשיטה טובה יותר: לגרום לכך שהקול יגרום לעליות וירידות (שינויים) בהתנגדות התיל שדרכו זרם הזרם המונע בכוח סוללה. את זאת השיג על ידי טבילת התיל בתוך תמיסה מוליכה ובאמצעות ממברנה המונעת על ידי קול, שהרימה את התיל וטבלה אותו, וכך שינתה את ההתנגדות שלו. כשניסה לראשונה את הטכניקה הזאת, הצליח לקרוא לווטסון (Watson), העוזר שלו, ממרחק של כמה חדרים. ווטסון עצמו תיאר אחר כך את הסצינה הזאת:
"נדהמתי לשמוע כמעט מיד את קולו של בל... אומר בבירור 'מר ווטסון, בוא הנה, אני צריך אותך!'... רצתי לאורך המסדרון, הגעתי לחדרו, וגיליתי ששפך חומצה של סוללה על בגדיו. אבל הוא היה כל כך שמח על הצלחת המשדר החדש, ששכח לגמרי את התקלה."

ראוי לציין שבל בחן באותה עת נשא אפשרי נוסף של קול למרחקים ארוכים: האור. הוא רשם פטנט ובנה "פוטופון", שהיה מבוסס על שיקוף קרני השמש באמצעות ראי שהקול מרטיט. אבל השיטה הזאת מעולם לא יושמה בקנה מידה מעשי. דווקא כיום משתמשים בסיבים אופטיים, שמסוגלים לשאת אור למרחקים של אלפי קילומטרים וגם מעבר לפינות וסיבובים, ועל כן עושים בהם יותר ויותר שימוש לצורך העברה של אותות טלפוניים ואחרים. הנשא היחיד שמרבים להשתמש בו כיום ואשר בל לא היה יכול, כמובן, להשתמש בו בזמנו הוא הרדיו. כי כשנתגלו גלי הרדיו, כבר היה בל עצמו עסוק בדברים אחרים.

במהלך חייו הספיק בל לרשום על שמו לא פחות מ- 14 פטנטים בתחום הטלפון והטלגרף, 4 בתחום הפוטופון, 5 בתחום כלי הרכב האוויריים (אשתו יסדה את "אגודת הניסויים האוויריים", אירגון המחקר הראשון בעולם שנוסד ומומן בידי אישה) ועוד 4 פטנטים בתחום הסירות ההידרופיליות , שגולשות על המים (למשל בסקי-מים) במהירויות גבוהות. ב- 1919 רשמה אחת הסירות שלו שיא, כשהגיעה למהירות של 112 קילומטרים בשעה.

בנוסף על כל העיסוקים האלה מצא אלכסנדר בל זמן להקמה ומימון של מעבדת מחקר, שפיתחה בהצלחה מכשירים להקלטת קול, וכן לייסוד הגוף הקרוי היום "האגודה למען החירשים על שם אלכסנדר בל". ההנצחה הטובה ביותר של אלכסנדר בל היא המגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" (National Geographic), היוצא לאור עד היום בארה"ב (ובמדינות אחרות, כולל ישראל), וזוכה להצלחה עצומה ברחבי תבל. המגזין הזה הוא תוצאה של ההתלהבות הגדולה והאהבה האדירה שחש אלכסנדר בל כלפי העולם ונפלאותיו, רגשות שבאו לידי ביטוי באופן שבו מילא את תפקידו כנשיאה של "חברת נשיונל גיאוגרפיק". במסגרת זו מינה בל את גילברט גרובנור (Grosvenor), חתנו-לעתיד, לתפקיד העורך של העיתון, וגם עודד והדריך אותו במימוש האתגר המדעי המופלא שנטל על עצמו.

 
לעבור לדף מספר:
מספר הדף הנוכחי: 673