אופוזיציה
 מאמרים ודעות     הכותבים באתר     קישורים מומלצים     צור קשר     עמוד הבית
מי אנחנו
חזון
נכתב עלינו
סוגיות משפטיות

נותנים את הדין

שאלות ותשובות משפטיות לחברי אופוזיציה ברשויות המקומיות

התשובות הניתנות במסגרת פורום זה הינן בבחינת המלצה משפטית כללית ואינן בהכרח תואמות מקרה ספציפי. אין לראות בהן חוות דעת משפטית אשר עליה תתבסס עתירה מינהלית. במקרה ספציפי יש להפנות את הפרטים כולם לידיעת עורך הדין המטפל.

האם בישיבת מועצה שנועדה לאישור תקציב העירייה יכול חבר מועצה לדבר רק 10 דקות, או שניתן לפרק את סעיפי התקציב לסעיפי משנה שמקנים זמן דיבור נוסף?

בעיקרון, התשובה היא כן. מותר לדבר רק 10 דקות. אבל, אפשר "להשאיל" עוד 10 דקות מחבר מועצה אחר שבוחר שלא לדבר על הנושא. בעיקרון, ניתן להפנות שאלה ברוח זו אל היועץ המשפטי של העירייה ולבחון איתו גם האם התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל נחשבים לשני נושאים שונים או אחד. התשובה לכך משתנה מעירייה לעירייה. בכל אופן, קביעתו של היועץ המשפטי היא סופית ומנחה. לא סביר כי הוא יקבע שכל נושא ונושא נחשב כנושא נפרד ועל כל סעיף בתקציב אפשר לדבר עוד 10 דקות כי ישיבה כזאת יכולה להימשך כיממה שלמה. ניתן לומר עוד משהו, שחורג מהתחום המשפטי: לא כדאי לדבר הרבה יותר מ - 10 דקות על הנושא כי הריכוז, הקשב והעניין של המאזינים הולך ופוחת. טענה חזקה ומוחצת אפשר וכדאי להעביר ב- 5 דקות. 

ראש העירייה מציג את הצעת התקציב לעיתונאים לפני שמועצת העיר דנה בו. האם זה חוקי?
הצעת התקציב של ראש העירייה היא הצעה, כשמה כן היא, זה לא התקציב המאושר אלא הצעה לאישור תקציב. מטבע הדברים, ראש העיר יכול להציגה בפני העיתונאים, בהתאם לרוח השקיפות והניקיון הציבורי, אך נכון שיודגש בפני העיתונאים כי מדובר בהצעה בלבד ועליה להיות מאושרת במועצת העיר. מטבע הדברים, בישיבה במועצה יכולים להיעשות בה שינויים וכן היא יכולה שלא לעבור במידה ורק מיעוט מצביעים יצביע עבורה. ראש עיר שאינו מדגיש כי מדובר בהצעה שטרם אושרה מטעה את העיתונאים או שלמעשה משדר להם מסר לפיו חברי המועצה הינם "חותמת גומי" ואישורם להצע מובטח. 

האם מותר לראש העיר לקיים הצבעה בכל קוורום שהוא?
במונח "קוורום" אנו מתכוונים למספר האנשים הנוכחים המינימלי המותר לקבלת החלטה או העברתה. ישיבה חייבת להיפתח עם מחצית חברי המועצה הנבחרים באותה מועצה. בעיר בה יש 21 חברי מועצה, זקוק ראש העיר לנוכחות 11 מהם כדי להתחיל את הישיבה, ולאחר מכן יכולים חלקם "לנשור". עקרונית, ישיבה לא יכולה להימשך אם נמצאים בחדר הישיבות פחות משליש ממספר חברי המועצה (הכוונה היא לחברי המועצה שנבחרו בבחירות, לאו דווקא לשליש מאלו שהגיעו באותו היום. כלומר - במועצה בת 15 חברים, אי אפשר להמשיך לדון אם בחדר יש פחות מ-5 אנשים). ואולם, החלטות של ועדת הכספים לא יכולות להתקבל אם בחדר יש פחות מחצי מחברי המועצה. מסיבה זו ראשי ערים משדלים חברי מועצה להגיע במיוחד או להישאר במיוחד כשעליהם להעביר הצבעה על פרוטוקול ועדת הכספים. דרך טובה לנקוט כאופוזיציונר יכולה להיות, במידה ואין רוב לאופוזיציה באותה הצבעה, פשוט לשדל כמה חברים לצאת מהאולם, במידה ופעולה כזאת תגרום לכך שלראש העיר לא יהיה קוורום וכך למנוע פתיחה הישיבה ולגרום לביטולה, למנוע הצבעות מסוימות או לגרום לסיום הישיבה בטרם עת (ס´ 20-21 בתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)).

 כאשר חבר מועצה או ראש עיר משמיץ אותי, וברצוני לתבוע אותו, מה לעשות?
לא הרבה, למען האמת. או - בעיקר להשמיץ בחזרה. מספר פסיקות של בתי המשפט קבעו כי הנאמר בישיבת מועצת העיר על ידי הנבחרים השונים, בלהט הוויכוח, וכל עוד הדברים קשורים (אפילו בקשר מאוד אגבי ומאוד רופף) לדברים הנאמרים על סדר היום, מוגן כמו פרוטוקול ישיבות הכנסת. זה אמנם לא כתוב בחוק לשון הרע, התשכ"ה-1965 באופן מפורש, אבל כך קבעו שופטים בפסיקה ועל כן זו ההלכה הרווחת (פרשנות על ס´ 13 לחוק). בעבר נאמרו דברים קשים כמו "אנטישמי", "מתחזה", "שקרן" ואפילו הנפה של אצבע משולשת על ידי ראש העיר לחבר האופוזיציה. כל התביעות שנעשו בנושאים אלה - נדחו, כולן מאותה סיבה. עושה רושם שיש לפחות מקום אחד שבו אפשר ללכלך על ראש העיר - חופשי. במועצת העיר, נכון להיום, מותר לדבר "בלי חשבון".

 מועד הישיבה לא נוח לי. אפשר לעשות משהו בנדון?
מועד קיום הישיבות נקבע בתוספת השנייה של פקודת העיריות (נוסח חדש) בס´ 4 לתוספת. שם נקבע בחוק, ב"ברירת מחדל", כי המועצה תיפגש ביום חמישי בשעה 18:00 אחר הצהריים. לא סתם יום חמישי אלא היום החמישי הראשון שיוצא מתחילת החודש הלועזי (אלא אם המועד נופל על חג). כמעט תמיד המועד הזה מוזז למועד אחר, משום שרוב ראשי העיר והפקידים לא מעוניינים להתחיל סשן של דיבורים בשעה כזאת אלא ללכת הבייתה, והרעיון של ישיבה שמתחילה בשעה מאוחרת ביום חמישי ונמשכת "אל תוך הוויקנד" אינו אהוב עליהם. גם עורכי המקומונים לא אוהבים את המועד הזה משום שביום הזה המקומון כבר סגור ולא ניתן לסקר את הישיבה. על כן, כמעט בכל הערים בארץ המועד הוזז. איך הוזז? רק אם כל החברי המועצה, והדגש הוא על כל חברי המועצה מסכימים על מועד אחר. זו הזדמנות לאנשי האופוזיציה להעמיד מספר תנאים להסכמתם: בלעדיהם, לא ניתן לקבוע את המועד האחר. בכל אופן, הישיבה חייבת להתקיים תמיד ב-15 הימים הראשונים של החודש וכבר היו חברי אופוזיציה שביטלו ישיבות מועצת העיר משום שזומנו לחצי השני של החודש.


 האם ישיבת המועצה יכולה להימשך שעות ארוכות ועד כמה?
רק עד ארבע שעות ברצף. הארכה מעבר לזה דורשת הסכמה של שלושת רבעי מהחברים. בשלב שבו מבוקשת אותה ההארכה, חברי המועצה יגעים וחלק מחברי הקואליציה כבר "נטשו" את האולם. לאור זאת, חברי האופוזיציה מהווים חלק נכבד מאותם שלושה רבעים הנחוצים לראש העיר כדי להמשיך את הישיבה. ניתן כאן "לפוצץ" אותה על ידי נטישת חברי האופוזיציה כך שלא יוותרו באולם מספיק חברים כדי להמשיך את הישיבה או להסכים להישאר ולאפשר הצבעה בתחום מסוים תמורת הצבעה על עניין אחר (ס´ 50 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)).

 לכמה ישיבות חייבים להגיע כדי לא "לעוף" מהמועצה?
חל בלבול גדול בעניין זה. קריאה פשוטה של לשון החוק (ס´ 123 לפקודה) יכולה להטעות. התשובה הנכונה, אשר נבחנה בפסיקה, היא כי יש להגיע לישיבה אחת לפחות פעם בשלושה חודשים. אפשר להיעדר משתי ישיבות או יותר, אם יש יותר ישיבות בתקופה זאת. כלומר - ישיבות שלא מן המניין אינן נחשבות לצורך שאלה זו וגם לא מספר ישיבות באותו חודש. יש להגיע לפחות אחת לשלושה חודשים למועצה. אי-הגעה היא עילה טובה לסילוק ממועצת העיר. אגב: ראש העיר עשוי לאיים בסילוק על חברי אופוזיציה אך קצת פחות קפדן בכל הנוגע לחברי הקואליציה. עצה טובה יכולה להיות לנהל רישום עצמאי לגבי חברי קואליציה המרבים להיעדר ובמידה ואלו חסרו במשך שלושה חודשים לעתור נגד ראש העיר על כך שלא הזהירם וסילקם.

 עד כמה זמן יכול חבר מועצה לדבר על נושא והאם מותר לקטוע אותו?
חבר מועצה רשאי לדבר על כל עניין במשך 10 דקות. ואולם, אפשר "להלוות" או "לקבל" מחבר מועצה אחר עוד 10 דקות. מכל אחד מחברי המועצה אפשר לקבל עוד 10 דקות. אם יש חבר אופוזיציה שרוצה לקיים "פיליבאסטר" בישיבה ולדבר עד שכולם יותשו, אך חבריו לאופוזיציה אינם חשים את אותו להט לדבר, ראוי כי יתאם איתם ואלה "ישאילו" לו כל אחד 10 דקות וכך נאומו יכול להימשך זמן רב. על פי ס´ 38 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש) הדברים נכונים גם לגבי... ראש העיר ונאומיו.

 האם בסמכות חברי המועצה לאשר הנחות בארנונה לכל מיני סוגים של אזרחים?
חד משמעית לא. במועצת העיר מותר, פעם בשנה, לקבוע העלאה של הארנונה או מדיניות של אזורים שונים בעיר או מדיניות כללית, אך לא עיסוק בפרטים. חוקי הארנונה קשוחים מאוד ולא נותנים הרבה מרחב לעיריות במתן הנחות. ועדת ההנחות בארנונה מוגבלת מאוד בקריטריונים של מתן הנחות לאנשים מאוד עניים לפי פרמטרים מאוד קשוחים הקשורים באחוזי נכות או גימלה בביטוח לאומי והעלאת הצעה, נניח, למתן הנחה לקשישים או לסטודנטים, הינה פופוליסטית ו"סקסית" אך אינה באמת פרקטית במועצת העיר (אלא צריכה להיעשות דרך הכנסת בחקיקה ראשית). 

אפשר למנות לוועדת הביקורת את סגן ראש העיר או חבר בכיר בקואליציה?
סגן ראש העיר וראש העיר לא יכולים להיות חברים בוועדת הביקורת. יהיו בה 7 חברים כאשר היו"ר אמור להיות חבר האופוזיציה, אלא אם אין אופוזיציה בעיר הספציפית הזאת (כי כולם בקואליציה). מי שחבר בוועדת ההנהלה, שם חברים סגני ראש העיר, אינו יכול להיות חבר בוועדת הביקורת ואם הוא נמנה עליה - ניתן לדרוש סילוקו ממנה. הדברים מעוגנים היטב בס´ 149ג(ג)(1). 

חבר מועצה אחד הוכרז כפושט רגל, האם הוא ראוי להיות חבר במועצה?
החוק מונע מפושטי רגל להתמודד למועצת העיר ומי שמוכרז כפושט רגל תוך כדי חברותו במועצה יצטרך לפרוש ממנה, כמו אדם שהורשע בפלילים, אדם שעבר לגור בעיר אחרת או מי שמונה כשופט, דיין או חבר כנסת או עובד מדינה בשכר, כמפורט - לצד מקרים נוספים - בס´ 120 לפקודה.

 כמה זמן מראש חייב החומר של הישיבה להגיע לידי חברי המועצה?
36 שעות לפני קיום הישיבה (יום וחצי) חייב החומר שיידון בה להגיע אל חברי המועצה, על פי ס´ 14 לתוספת השנייה של הפקודה. להגיע לאן? או לכתובתם הרשומה או לחדר בעירייה שבו הם מקבלים את הדואר. אחד ה"טריקים" של ראשי ערים נובע מקיום ישיבות בימי ראשון, אז החומר מוגש ביום חמישי אחר הצהריים, "ברגע האחרון", כך ש-36 השעות יכללו את יום שישי ויום שבת ובוקר יום ראשון, בהם יתקשה חבר המועצה לעבור בעירייה ולאסוף את החומר ולהכינו מבעוד מועד. ראש עיר יכול ללעוג אחר כך לחבר המועצה השואל שאלות בסגנון פטרוני, "מדוע לא ביררת את הדברים עם אנשי המקצוע קודם לישיבה", הגם שביום שישי ושבת העירייה סגורה.

 ראש העיר הוציא הוצאה תקציבית לפי ראות עיניו ולא ביקש רשות המועצה. מה עושים?
במשרד הפנים קיימת "הוועדה לחיוב אישי" אשר מתפקידה לבדוק הוצאות אשר הוצאו על ידי מי מפרנסי העירייה ללא אישור מוקדם. במקרים כאלה יכולה הוועדה לדרוש כי ראש העיר ישיב את הכספים מכיסו הפרטי. דברים כאלה כבר היו מעולם, לא בתדירות ובמינון שניתן היה לצפות, אך היו גם היו. כדאי ליצור קשר עם הוועדה ולהעביר אליה את כל פרטי המקרה (לעניין זה, ראו ס´ 222-224 לפקודת העיריות (נוסח חדש)).

 תוך כמה זמן חייבים להעביר לי חומרים שביקשתי לעיין בהם?
לפי ס´ 140א´ לפקודת העיריות (נוסח חדש), החוק היבש מדבר על 3 ימים. ככל הנראה -אפילו לא 3 ימי עבודה אלא ימים רגילים ושישי ושבת כלולים כימים לכל דבר, בהם אמור חבר המועצה לקבל לידיו כל חומר כתוב שישנו בעירייה ונחוץ לו. נדירים המקרים בהם העירייה מקיימת את לשון החוק, או-אז מתחילה מסכת של פניות אל הממונה על המחוז במשרד הפנים כדי שהוא יורה לראש העיר להעביר את החומר לידי חבר המועצה. כשגם זה לא מסתייע - רצוי וראוי לעתור בעתירה מינהלית נגד העירייה.

 מה עושים אם ראש העיר לא עונה לי על שאילתא בישיבה?
אי מתן תשובה על שאילתא יכול להוות בעיה דווקא עבור ראש העיר, שכן אי מענה על שאילתא במשך שתי ישיבות רצופות, הופך אוטומטית את נושא השאילתא לאחד הנושאים שעל סדר היום בישיבה שתבוא לאחר מכן, דבר מאוד לא רצוי, בדרך כלל, לראש העיר (ס´ 40 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)). על כן אלו דווקא יקפידו לענות על השאילתות אם כי באופן מתחמק. עם זאת, מיד לאחר הקראת התשובה לאוזני כל מותר לחבר המועצה לשאול עוד "שאלת הבהרה" ממקומו (לפי ס´ 41) אשר תחדד את השאלה הקודמת לאור התשובה המתחמקת. יצוין עוד כי ראש העיר עצמו הוא המחויב לענות על השאילתא ולא מנכ"ל העירייה או פקיד אחר מטעמו. גם בעניין זה נערכו מאבקים שסופם דווקא בניצחון חברי המועצה שדרשו את ראש העיר שיקריא בעצמו את השאילתא, כפי שהחוק מחייבו. כמו כן, כל חבר מועצה מוגבל לשתי שאילתות לישיבה וחייב להגישן עד 48 שעות לפני מועד קיומה.

 האם אפשר לסלק אורח מהישיבה והאם אפשר לסלק חבר מועצה?
לא ניתן לסלק חבר מועצה תוך כדי הישיבה, מרגיז ובוטה ורעשני ככל שיהיה, אך ניתן לקרוא לו לעזוב את המקום, וגם זה ייעשה במקרים מיוחדים ודורש הסכמה של שלושת רבעי המשתתפים ושלוש התראות מקדימות, אך חבר המועצה אינו חייב לעזוב (במקרה כזה קולו לא ייספר בהצבעות כאילו שיצא את האולם אך לא ניתן לסלקו פיזית, וראו לעניין זה ס´ 39 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)). מאידך, במקרה של תקיפה או פעולה אלימה מצד חבר מועצה - אפשר להזמין נגדו ניידת משטרה. אך כל עוד אין עילה למעצר - לא ניתן לסלק פיזית חבר מועצה, יהיו הדעות שיביע אשר יהיו, מהמועצה, גם אם יושב ראש הישיבה מאיים משהו בסגנון "אני יוציא אותך". אין לו סמכות לעשות כן אלא כאמור לגרום לכך - בהסכמת שלושת רבעי החברים - כי קולו לא ייספר ותו לא. לעומת זאת, אמנם ישיבות המועצה פתוחות בפני קהל חיצוני אך ניתן-גם-ניתן לסלק אורח שמפריע לקיום הישיבה.

 האם אפשר להזמין אורחים לדבר בישיבות המועצה?
בעיקרון לא. החוק אינו מאפשר לאנשים שאינם חברי מועצה או ראשי העיר לדבר בישיבה. היועץ המשפטי נשאל שאלות הבהרה ועונה עליהן אך מעבר לזאת - אין זו במה להבאת אורחים או מומחים וגם פקידי העירייה לא אמורים לדבר בה. זה פרלמנט של חברי מועצה בלבד, כמו בישיבות הכנסת בהן מדברים רק חברי כנסת, ואין מנגנון בחוק המאפשר הבאת אורחים חיצוניים (בניגוד לכנסת). 

האם חייבים להישמע ל"הוראות" היועץ המשפטי של העירייה?
כן. היועץ המשפטי הוא האסמכתא הסופית לשאלות משפטיות אלא אם בישיבה מובאת חוות דעת אחרת של משפטן. תוך כדי הישיבה, לפני ואחריה אפשר להפנות אליו שאלה משפטית, כמו "האם מותר כעת לדבר" או "האם זכותי להעלות עניין כזה או אחר". תשובתו, בהנחה שהיא מקצועית והוגנת, היא הפסיקה האחרונה בנושא ולא ניתן לפעול בניגוד להמלצת חוות הדעת המשפטית שלו. אם נפלה טעות לדעתכם בחוות הדעת או חמור מזה - היועץ המשפטי פועל באופן חד-צדדי לטובת ראש העיר תוך "כיפוף" החוק, ניתן לפנות בעניין, באותה סוגייה, אל היועץ המשפטי לממשלה, שהוא ה"בוס" של היועץ המשפטי העירוני. כדאי מאוד לפעול לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי משום שפעולה שלא על פי חוות הדעת חושפת אתכם לתביעות מינהליות נגדכם שבצידן כמעט תמיד הפסד בטוח. מה גם שהעירייה לא תגן עליכם בהליך כזה משום שפעלתם בניגוד לדעת חוות הדעת כאמור.

 חבר מועצה מהקואליציה מעלה "הצעה לסדר יום" סתם בשביל לדבר מול קהל, וכשמגיע רגע ההצבעה הוא "מוותר" עליה. אפשר לעשות משהו?
נוהל ידוע זה, של שימוש ציני ב"הצעות לסדר היום" כדי לעלות ולהציע הצעת סרק ולו רק כדי לקבל דקות לנאום מול קהל, תוך "ויתור" על עצם ההצבעה, או כדי "לסתום" מקום בפני הצעות האופוזיציה (הרי מותר להציע רק 4 הצעות לישיבה) מוכר לעייפה. הפתרון הפשוט הוא שכאשר מציע ההצעה "יורד" ממנה, החוק מאפשר "להיכנס לנעליו" ולהציגה במקומו, אם לא הציג אותה. זה פתרון למצב שבו רציתם להציע הצעה אך נאמר לכם שכבר יש 4 הצעות והמקום "מלא" ובישיבה מציעי ההצעות "נסוגים" ומתברר שהיה זה תרגיל שנועד לסתום פיות. אם תציעו הצעה כעת, יאמרו לכם שלא ניתן לקבלה כי לא ניתן לקבל הצעה חדשה משום שרק 72 שעות קודם לישיבה ניתן להציע הצעה כזאת. אם כן, "היכנסו לנעליו" של המציע המקורי ודברו במקומו (לפי ס´ 32 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש) שם נאמר כי "דרש חבר אחר שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הציע אותה"). במקרה שבו הוצגה הצעה על ידי אחר, ניתן לדבר בתור "דעה נגדית" שכן החוק מורה על מתן הזדמנות ל"מתנגד" להביע את דעתו (לפי ס´ 29 לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)).

 איך קובעים אם חבר מועצה חבר בקואליציה או שהוא באופוזיציה?
החוק השאיר גם את הסעיף הזה עמום ולא פעם יש טענות על חברי מועצה שפורמלית מצויים באופוזיציה אך מתנהגים כמו קואליציה ומקבלים הטבות מראש העיר, בהסתר או בגלוי. לשווא תאמר להם כי הם "בקואליציה" והם יטענו שהם "באופוזיציה". המבחן לחברות באופוזיציה כתוב דווקא בפרק החוק העוסק במועמדות לעמוד בראש ועדת הביקורת, תפקיד אופוזיציוני מובהק (ראו ס´ 149(ג)(ג)(1) בפקודת העיריות (נוסח חדש)). אלה הקריטריונים: חבר המועצה אינו חבר בסיעה שחבריה האחרים מצויים בוועדת ההנהלה, אינו חבר בסיעת ראש העיר עצמו, אין מסיעתו סגני ראש עיר והסעיף החשוב באמת הוא זה "סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העירייה או לניהול העירייה". הסכם, אגב, לידיעת המתחכמים, יכול להיות גם בעל פה וגם בהתנהגות.

 האם אפשר להפנות שאלה אל היועץ המשפטי של העירייה במהלך הישיבה?
אפשר, רצוי וכדאי. בכל פעם שנדמה כי משהו לא תקין מתרחש במהלך הישיבה או יש אי-בהירות לגבי חוקיות מהלך כלשהו, כולל זכות הדיבור שלכם או תוצאות הצבעה מסוימת, ניתן לדרוש ממנהל הישיבה להפנות בו-במקום שאלה ישירה ובקול רם ליועץ המשפטי של העירייה או נציגו היושבים בישיבה, ולדרוש לקבל תשובה במקום כדי למנוע הימשכות הליך לא תקין (על פי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975, סעיפים 5א´ ו-6). אין סיבה שהיועץ המשפטי לא יענה לכם והישיבה תמשיך על פי התשובה שייתן. על פי החוק, "יחווה היועץ המשפטי את דעתו לפי פניית חבר מועצת הרשות, אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות".

 כמה חברי מועצה צריך כדי לקבוע ישיבה מיוחדת?
שליש מהחברים יכולים להטריח את האחרים לישיבה שלא מן המניין ולאלץ את ראש העיר לכנסה בתוך שבוע ימים (לפי ס´ 8(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)). שליש החברים צריכים להיות חתומים על בקשה לקיום ישיבה הכוללת מועד, נושאים וסדר יום. כדאי לנסות לגבש מעט יותר משליש מהאנשים משום שלראש העיר יש טכניקה להתחיל "לקנות" אחדים מהם, וכשהשליש בנוי בדיוק על מספר אנשים ואחד מהם, רק אחד מהם, "עובר צד", מתבטלת באותו הרגע הישיבה המיוחדת. שנאמר: שבעה ימים זה הרבה זמן בפוליטיקה. 


האם אפשר להכריח חבר מועצה או ראש עיר לעמוד במילה שלו באמצעות חתימה על חוזה או הסכם?

למרבה הצער, לא. פסקי דין שונים ועתירות לבג"צ בעבר הובילו לפסיקה לפיה לא ניתן לאכוף הסכמים פוליטיים. מצד אחד, חייבים לפרסם את ההסכמים מראש כדי לשמור על שקיפות. מצד שני, הצד העגום של המשוואה, לא חייבים לעמוד בהם כי מלבד "שם רע" למפר, אין כל סנקציה של ממש נגדו.

 ראש עיר שלא כינס ישיבת מועצה מן המניין מזה כששה חודשיים ומשרד הפנים אינו עושה דבר בנדון - כיצד אפשר לקדם את העניין ולחייב את משרד הפנים להתערב ולחייב את ראש העיר לקיים ישיבות אלה שהן בגדר חוק, כדי שלחברי מועצת העיר תהיה אפשרות להגיש הצעות לסדר ושאילתות?
אי קיום ישיבות מן המניין אחת לחודש היא עבירה על החוק. יש חודשיים בשנה בהם מותר שלא לקיים ישיבה אם כל החברים במועצה הצביעו על כך והסכימו על כך (הכוונה היא בעיקר לחגי תשרי בספטמבר ולחופשת פסח באפריל או לחודש אחד מחודשי הקיץ - בתיאום עם החופש הגדול, כך שממילא אין עבודה וזה נוח לחברי המועצה לקחת חופש). כל החברים צריכים להסכים על כך. ובכל אופן, מדובר בחודשיים. התיאור הנ"ל לפיו לא התקיימה ישיבה מן המניין מזה חצי שנה, מצריך פנייה דחופה אל הממונה של המחוז במשרד הפנים, אל מבקר המדינה (אגף מוניציפלי) וכן אל שר הפנים. השאלה היא האם חברי המועצה ביקשו כל הזמן הזה לקיים ישיבות, אך גם אם לא, החוק מחייב זאת. להערכתי, במקביל לשליחת המכתבים על חברי המועצה להתאגד ולהגיש יחד עתירה מינהלית בדרישה לקיים ישיבת מועצה וכן לדרוש לבטל החלטות שונות שוודאי התקבלו - תוך התעלמות מהצורך לאשרן בישיבת מועצת עיר. הרי כל פרוטוקול של ועדות כספים או הנהלה, כל חוק עזר עירוני, כל שינוי מדיניות או אפילו הסמכה של פקחים חדשים, הכל חייב לעבור דרך מועצת העיר. אם כך, או שהדברים האלה "תקועים" מזה חצי שנה או שהם מבוצעים ו"מאושרים" באופן בלתי חוקי, ראוי לפנות אל שר הפנים בדרישה לסילוקו של ראש העיר אבל הכל חייב להיעשות דרך עורך דין ועל ידי כמה חברי מועצה כדי להקל על העלויות של ההליכים המשפטיים. אגב, איפה העיתונות המקומית בכל העניין הזה?

בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמגלה כי נעשו מעשים של מינהל לא תקין הגובלים בשחיתות לכאורה, אני מכנה את ראש העיר מושחת. האם לראש העיר יש עילה לתביעת לשון הרע?
למרות שהביטוי קשה ולא הייתי ממליץ לעשות בו שימוש, ובדרך כלל הוא משמש אותנו בעדנא דריתחא, עושה רושם שאם תוגש תביעת לשון הרע נגדך, תצא ממנה בלא פגע. הפסיקה הכירה בדברים הנאמרים בישיבות מועצה כדברים מוגנים, שיש עליהם חסינות מפני תביעות לשון הרע. מעבר לזה, במקרים אחרים הוכרו גם דברים קשים שנאמרים בין פוליטיקאים ואישי ציבור כדברים שגם הם בוטים - אינם עולים כדי לשון הרע. זאת ועוד: בפסיקה דרשו כי הדברים הלא נעימים שנאמרים יהיו קשורים בנושא שעולה על סדר היום במועצה ודומה כי הדברים נאמרו בהקשר של דו"ח ועדת הביקורת. אני מניח שבין ההגנות שתוכל לטעון בעתיד, במקרה הצורך, תהיה גם ההגנה של אמת בפרסום מתוך הנחה שהדו"ח אכן מגלה כי נעשו מעשים של מינהל לא תקין הגובלים בשחיתות לכאורה. עוד נקבע בפסיקה כי איש ציבור וראש עיר בפרט הם בעלי שם ציבורי שההגנה עליו נסוגה לרוב בפני זכות הביטוי והביקורת ובדרך כלל עליהם לדעת שבחירתם בתפקיד ציבורי גורמת בהכרח לכך שבתי המשפט פחות יגנו על שמם. בסופו של יום, אני מאמין שבהנחה שיש לפחות שמץ של אמת בטענה שלך, או לפחות כך חשבת בתום לב כשאמרת אותה, הינך מוגן גם בחוק וגם בפסיקה מפני תביעת לשון הרע.

האם מותר לצלם ולהקליט בוידאו את ישיבות מועצת העיר? האם מותר לצלם בוידאו ולהקליט את הישיבות של הוועדות השונות? במידה והתשובה היא חיובית, למי מותר לצלם ולהקליט, לחבר מועצה? לעיתונאי? לאזרח? לכל אחד?
ישיבות המועצה פתוחות לקהל. כל אדם יכול להקליט ולצלם אותן תמיד.

לגבי ועדות – זה כמובן תלוי בסוג הוועדה. ישיבות מסוימות של ועדת הביקורת עשויות לכלול קטעים מדו"ח ביקורת מבקר העירייה בשלב שבו הוא עדיין אסור לפרסום. ישיבות ועדת הנחות בארנונה עלולות לכלול מידע אישי על אנשים נזקקים שעשוי לפגוע בהם. ישיבות הנהלה אינן פתוחות לקהל הרחב וכוללות את חברי הוועדה. ניתן לומר כי ישיבות של ועדות אינן בהכרח פתוחות לקהל או לתיעוד והן עשויות לפעול על פי תקנון שייקבע במועצת העיר או בוועדה עצמה. עם זאת, המידע מועלה על פרוטוקולים ואינו סודי. הפרוטוקולים מובאים למועצת העיר ממילא ושם נידונים בפני כל העם. מכאן שבעיקרון, אם לא נקבע אחרת בנוהל כלשהו או בתקנון, הרי הישיבות מותרות בצילום ובהסרטה.

 

הצילום מותר לכל אחד. הישיבות פומביות וכל אדם – החל מתייר בעל אזרחות זרה דרך עובד עירייה וכלה באזרח או עיתונאי – רשאי לתעד ללא כל מגבלה שהיא.

 






עו"ד רון לוינטל הינו חבר מועצה בעצמו, במועצת העיר ת"א-יפו, ומשמש בה יו"ר הוועדה לענייני ביקורת. היכרותו עם תחום דיני הרשויות והמינהל הציבורי נעשית הן בעבודה פרקטית במועצה והן בעבודתו במשרד עורכי הדין בראשותו, המגיש עתירות מינהליות ועתירות לבג"צ כנגד גופים ציבוריים רבים

הדברים הנכתבים כאן הינם בגדר המלצה משפטית כללית ואינם בהכרח מהווים אסמכתא וחוות דעת בעבור מקרה פרטי זה או אחר, בהינתן העובדות המיוחדות לו